בשירי ילדותי אני זוכר מסביבי אנשים מפזמים את
השיר החביב הזה ,שיד אחד זועקת לשמיים והיד השנייה מפשפשת בחיפוש אחר כסף עמוק בתוך הכיס.
בעודם מפנטזים על כל הדברים שהיו קונים אילו היה בידם מעות וטקילין.
"רוטשילד" או "משה חיים מונטיפיורי" אלו שמות שילכו עם העם היהודי עד סוף הדורות ,
אני לא מכיר אנשים שהציבור רוחש להם כבוד והערכה כמו שני
הדמויות האלה.
לעד הם יזכרו כמי ששחררו את הארץ המובטחת לארצם.
הם לא היו משחררי אדמות הם היו מצילי נפשות !.
המילים של השיר "לו הייתי רוטשילד" רצו במוחי היום ,כל אחד חושב מה הוא היה עושה עם הכסף של רוטשיילד.
אבל אף אחד לא חשב מה באמת הוא היה עושה אם הוא היה באמת הברון רוטשילד או השר מונטיפיורי.
הם בטח לא היו קונים ספינת תענוגות ,הם היו יותר מדי פרקטים ומחוברים לנשמה של להיות בן אדם
מהשטויות האלה.
הם היו אנשים ענקיים ,שהסתכלו על העם שלהם.
וחשבו מה אני יכול לעשות ,מה אני יכול לעזור.
ואכן הם עזרו ברמה שהשאירה אותם מקועקעים בהיסטוריה של עם ישראל לנצח.
כמו שאף אחד לפניהם וקשה לי לדמיין מישהו שזכור באהבה וכבוד כמוהם אחריהם.
הם היו חלוצי משחררי האדמות.
כדי שהעם יוכל לשבת על אדמתו.
בהתחלה הם לא עודדו מהסביבה הקרובה לעשות את מעשיים הגדולים לדוגמה אצל הברון רוטשילד רק רב אחד
בצרפת הרב "צדוק כהן" שייכנע אותו לתמוך בתנועת "חיבת ציון" אתם בטח מדמיינים מה אמרו שאר הרבנים אמרו.
והשאר היסטוריה.
אכן לאנשים האלה הכסף היה בעל ערך הרבה יותר ממון.
לכסף שלהם היה נפש ,נשמה שהעניקה להם את המקום בנצח.
מקום בנצח לאישיותם ופועלם הרבה מעבר לכספם.
לאנשים האלו הלב היה במקום הראשון.
הם אמרו כן לשחרור אדמות ליהודים.
הם אמרו כן לעמם ,כן לשחרור מ: 2,000 שנות גלות.
אם הברון רוטשילד והשר מונטייפיורי היו חיים היום ,יש להניח שהיו להם שמות אחרים.
אבל שהם היו עושים אחד ועוד אחד ,משוכנע אני שהם היו אומרים כן לעושר להמונים.
הם היו רואים את הפוגרומים שהכלכלה החזירית עושה בעמם ,והיו מבקשים לשחרר ולהקל
על נשמות עמם מהסבל והנורא.
הם היו מבקשים לשחרר את עמם מ:"עגל הזהב".
עגל שהם שבויים כל כך עמוק בעבודתו ,הרבה הרבה יותר מאלפיים שנות גלות.
אם הברון והשר היו פה היום ,גם אם היו להם שמות אחרים.
אני בטוח שליבם היה טהור כמו שהיה לאנשים הגדולים ההם ,הם היו נותנים מכוחם
לעזור לעושר להגיע להמונים.
הם היו תומכים עורכים קמפיינים ,ומכריזים על עצמם ועל הונם כדוגמא אישית ,
ברגע שעושר להמונים תצא לפועל.
אני מחייך שאני חושב שאילו רוטשילד ומונטיפיורי היו חיים היום ,הם היו עשירים לנצח.
והכבוד למשפחתם ולשמם היה נמשך עד סוף הדורות.
כחלוצים שהביאו תמזור להמונים ,והעניקו לעמם את העושר להמונים.
~
לסיום בכבוד ענק לשני האנשים האלו שני השירים המפורסמים עליהם :
:יהורם גאון השר מונטיפיורי - מי אם לא אני
ו : לו הייתי רוטשילד
ולסיום שאתם מסתכלים על התמונה :
אתם מוזמנים להסתכל טוב על העיניים של האנשים האלו.
אלו הם נשמות עצומות ,שבזכותם אתם פה.
סתכלו טוב בעיניים שלהם ,ותראו את העומק של של הטוב שבהם ,
ואת השתקפות חסדו של האלוהים הנשקפת מפנייהם ,שופעת מעייניהם.
ממעשיים האמיתיים ,מאישיותם העמוקה , מנפשם ממונם ומתוך כל תוכנם ,
בטוטליות ,מלאת לב וחסד .ולא מקישקושים וממילים ריקות.
נשמות עצומות ,שלנצח יחובקו ע"י עמם.
פורסם בעושר להמונים 2010.
יום טוב חברים יקרים.
השיר החביב הזה ,שיד אחד זועקת לשמיים והיד השנייה מפשפשת בחיפוש אחר כסף עמוק בתוך הכיס.
בעודם מפנטזים על כל הדברים שהיו קונים אילו היה בידם מעות וטקילין.
"רוטשילד" או "משה חיים מונטיפיורי" אלו שמות שילכו עם העם היהודי עד סוף הדורות ,
אני לא מכיר אנשים שהציבור רוחש להם כבוד והערכה כמו שני
הדמויות האלה.
לעד הם יזכרו כמי ששחררו את הארץ המובטחת לארצם.
הם לא היו משחררי אדמות הם היו מצילי נפשות !.
המילים של השיר "לו הייתי רוטשילד" רצו במוחי היום ,כל אחד חושב מה הוא היה עושה עם הכסף של רוטשיילד.
אבל אף אחד לא חשב מה באמת הוא היה עושה אם הוא היה באמת הברון רוטשילד או השר מונטיפיורי.
הם בטח לא היו קונים ספינת תענוגות ,הם היו יותר מדי פרקטים ומחוברים לנשמה של להיות בן אדם
מהשטויות האלה.
הם היו אנשים ענקיים ,שהסתכלו על העם שלהם.
וחשבו מה אני יכול לעשות ,מה אני יכול לעזור.
ואכן הם עזרו ברמה שהשאירה אותם מקועקעים בהיסטוריה של עם ישראל לנצח.
כמו שאף אחד לפניהם וקשה לי לדמיין מישהו שזכור באהבה וכבוד כמוהם אחריהם.
הם היו חלוצי משחררי האדמות.
כדי שהעם יוכל לשבת על אדמתו.
בהתחלה הם לא עודדו מהסביבה הקרובה לעשות את מעשיים הגדולים לדוגמה אצל הברון רוטשילד רק רב אחד
בצרפת הרב "צדוק כהן" שייכנע אותו לתמוך בתנועת "חיבת ציון" אתם בטח מדמיינים מה אמרו שאר הרבנים אמרו.
והשאר היסטוריה.
אכן לאנשים האלה הכסף היה בעל ערך הרבה יותר ממון.
לכסף שלהם היה נפש ,נשמה שהעניקה להם את המקום בנצח.
מקום בנצח לאישיותם ופועלם הרבה מעבר לכספם.
לאנשים האלו הלב היה במקום הראשון.
הם אמרו כן לשחרור אדמות ליהודים.
הם אמרו כן לעמם ,כן לשחרור מ: 2,000 שנות גלות.
אם הברון רוטשילד והשר מונטייפיורי היו חיים היום ,יש להניח שהיו להם שמות אחרים.
אבל שהם היו עושים אחד ועוד אחד ,משוכנע אני שהם היו אומרים כן לעושר להמונים.
הם היו רואים את הפוגרומים שהכלכלה החזירית עושה בעמם ,והיו מבקשים לשחרר ולהקל
על נשמות עמם מהסבל והנורא.
הם היו מבקשים לשחרר את עמם מ:"עגל הזהב".
עגל שהם שבויים כל כך עמוק בעבודתו ,הרבה הרבה יותר מאלפיים שנות גלות.
אם הברון והשר היו פה היום ,גם אם היו להם שמות אחרים.
אני בטוח שליבם היה טהור כמו שהיה לאנשים הגדולים ההם ,הם היו נותנים מכוחם
לעזור לעושר להגיע להמונים.
הם היו תומכים עורכים קמפיינים ,ומכריזים על עצמם ועל הונם כדוגמא אישית ,
ברגע שעושר להמונים תצא לפועל.
אני מחייך שאני חושב שאילו רוטשילד ומונטיפיורי היו חיים היום ,הם היו עשירים לנצח.
והכבוד למשפחתם ולשמם היה נמשך עד סוף הדורות.
כחלוצים שהביאו תמזור להמונים ,והעניקו לעמם את העושר להמונים.
~
לסיום בכבוד ענק לשני האנשים האלו שני השירים המפורסמים עליהם :
:יהורם גאון השר מונטיפיורי - מי אם לא אני
ו : לו הייתי רוטשילד
ולסיום שאתם מסתכלים על התמונה :
אתם מוזמנים להסתכל טוב על העיניים של האנשים האלו.
אלו הם נשמות עצומות ,שבזכותם אתם פה.
סתכלו טוב בעיניים שלהם ,ותראו את העומק של של הטוב שבהם ,
ואת השתקפות חסדו של האלוהים הנשקפת מפנייהם ,שופעת מעייניהם.
ממעשיים האמיתיים ,מאישיותם העמוקה , מנפשם ממונם ומתוך כל תוכנם ,
בטוטליות ,מלאת לב וחסד .ולא מקישקושים וממילים ריקות.
נשמות עצומות ,שלנצח יחובקו ע"י עמם.
פורסם בעושר להמונים 2010.
יום טוב חברים יקרים.
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה