פעם חמור חופשי אחד היה מסתכל על סוס שהיה מעלה ומוריד משא במעלה ההר.
כל יום הוא היה מסתכל איך הסוס מאבד את אצילותו ,
עד כי גם זנח את תקוותו ,שאולי מחר יהיה שונה.
אט אט יום אחרי יום ,החוירו פניו של הסוס
עד כי גם אם היית מתאמץ לא הייתי יכול לראות שמחה על פניו.
יום אחד באמצע הדרך נפגשו החמור והסוס ,,,
ראה החמוד מקרוב את פניו של הסוס ,ואמר לו
על מה שמחת פנייך נעלמה בעצבות ?.
ענה לו הסוס ,כל יום אותו הדבר ,אני עולה במעלה ההר,,
עם המשא הכבד , הלוך ושוב ,ככה יום אחרי יום ,
שנה אחרי ..
וכבר איבדתי תקווה ליום המחרת ,
שאולי בו אני אהיה חופשי.
חייך אליו החמור ואמר לו ,מה קרה לך ידידי היקר ,
אני לא חמור רגיל אני חמור מלומד ,אני הייתי שנים בהודו
ושם למדתי תובנות מדהימות ,בנוסף גם למדתי תורה יהודית,
ופסיכולוגיה 10 שנים.
יש בי הרבה חוכמה משפטים ותובנות שאני בטוח שיוכלו לעזור לך,
אל תהיה עצוב ,תן לי להסביר לך.. מה העניין.
ואז הוא סיפר לסוס על הירגעות , על איך צריך לקחת את הדברים,
על הצורך לנקות את מגרות הכעס ,להעריך את הדברים הקטנים ,
סיפר לו בדיחות ,והלעיט אותו בסיפורי גמרה ,וחוכמה עתיקה.
ואחרי שגמר לספר על "הכל בראש" ו"איזה החמור השמח בחלקו"
ענה לו הסוס ,המשפטים שלך נורא יפים.
אבל אם היית באמת רוצה לעזור היית מחליף אותי
ליום אחד ,ואז באמת היתה לכל התורה שלך משמעות
ותועלת בחיים שלי.