שלחתי לה את פרק המבוא ,אבל אחרי דקה היא שאלה אותי שוב :
"מה זה?"
שאלתי אותה : "אם היא קראה את הפוסט?"
"היא אמרה שלא" ושאלה "על מה זה?".
הבנתי שאין לי ברירה ואני צריך לעשות העתק הדבק.
אחרי שהיא קראה ,שאלתי אותה :
"האם היא מתכוונת להזמין את החברים שלה להצטרף ?"
היא ענתה שלא.
ושאלתי אותה האם היא לא רגישה? ,
היא ענתה לי "מה זאת אומרת "אני לא רגישה ,
אתה צריך לראות אותי שמישהו אומר לי משהו רע,אני נפגעת בקלות,וישר מתחילה לבכות,לא תמצא רגישה ממני."
"אם כך ,אז מצויין ,את בשמחה בטח ,תזמני גם חברייך" ,
היא ענתה לי :" שלא "
שאלתי אותה בפליאה למה ?"
והיא ענתה :"כי זה לא מעניין אותי".
אמרתי שאני שמח שהיא הגיעה להחלטה,
אבל האם את יכולה לתת לחברים שלה להחליט בעצמם.
ענתה לי :"שזה לא מעניין אותם".
רשמתי לה כי הרגישות שלה אגואיסטית.
היא ענתה לי בשאלה שוב :"מה זה?".
רוב השמאלנים קוראים לעצמם המצפון הריגשי ,הם מתארים שוב ושוב ,כמה מעשיינו רעים מול ליבם הטהור.
ועם זאת אף לא שמאלני אחד לחם למען העושר להמונים.
אף לא שמאלני אחד קרא כי השפע הוא שלכם.
הם כתבו ,נאמו ,התנשאו מול כל מעשי הברבריות.
אבל יש ברבריות אחת ,שהם שכחו,יש ברבריות אחת ,שהם אולי לא רוצים לשנות ,ואם כן שיקומו.
"רגישותם" אגואיסטית ,זאת המשמעות היחידה של חוסר מעשייהם.
הם יראו רגישים לאחרים וע"י כך "יעזרו" לאגו שלהם לטפס מעלה בסולם השיקרי.
הם יתנשאו "כרגישים" בנושאים שוליים ,אבל לא יעיפו מבט אחד נוסף לקידום תודעת השפע.
אפילו שהתרומה בקידום תודעת השפע לזולת גדולה לאין שיעור לעומת כל תרומה אחרת שהם יעשו בכל נושא אחר.
אבל אם הנושא מסכן את האגו שלהם ,ויכול לקרב מישהו לאותה רמה הכלכלית שלהם,אז לא רק שהם לא יסתכלו ,הם יתאטמו מלשמוע.
הם יפי הנפש בכל מה שלא גורם להם לאבד "כוח"
אין תגובות :
הוסף רשומת תגובה